<h1>פסקי שכל טוב הלכ' נדה סימן כ"א</h1>
<h2>דף ח.</h2>
זבה זו נדה. ולשון זיבה היינו לשון טיפטוף. ודומה לדבר, [תהלים ק"ה] ויזובו מים, [שמות ג'] זבת חלב ודבש. וכל דומיהן לשון טיפטוף. כלומר שמזיבה דם. יכול זבה דם מכל מקום, מן האף ומן הפה ומהקזת דם וכיוצא הדברים יכול תהא טמאה מכל דם ת"ל והיא גלתה את מקור דמיה, מלמד שאינה נדה אלא מן הדמים הבאים מן המקור. ומה הפרש בין נדה לזבה הנדה אין לה אלא שבעת ימים בין טומאה לימי ספירה. והזבה יש לה שבעה ימי (סיפור) [ספירה] אחרי פסק הטומאה. והנדה אינה טעונה קרבן כפרה והזבה טעונה קרבן כפרה. הנדה דמיה באין מן הטחול או מן הכליות. דם האדום דם שחור. וכמימי אדמה וכמזג באין מן הטחול. ושהוא כקרן כרכום בא [מן] הכליות. והזבה כל דמיה אינן באין אלא מבין קרביה. הנדה מטמאת שתהא נדה תחלה. עד כאן כתבתי מקצת ענין נדה וענין זבה בלשון קצרה כמו שמצאתי בשכל טוב ובחיבור רבינו מנחם. ושאר מכתבו לא ידעתי לבא לסוף דבר. והמבין יבין וישכיל.
